מה זה DPO ומה ההבדל בינו לבין ממונה אבטחת מידע (CISO)?

המידע הדיגיטלי הנצבר כיום בכמויות אדירות מחייב ארגונים לשמור על נתונים ברמה הגבוהה ביותר. כדי להתמודד עם הסיכון התפעולי והרגולציה המשפטית המחמירה, עסקים רבים נדרשים לליווי מקצועי וצמוד.

ניהול המענה הרגולטורי והגנה על מידע אישי אינם עניין של מה בכך. כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק ולהימנע מחשיפה משפטית, ארגונים נעזרים בממונה על הגנת הפרטיות – גורם מקצועי המנהל את התחום מקצה לקצה ומאפשר להנהלה להתמקד בצמיחה עסקית בראש שקט.

על מה זה DPO ולמה אנחנו צריכים אותו בארגון או בעסק שלנו נסביר במדריך הבא.

מהו תפקידו של DPO ואיך הוא שונה ממנהל אבטחת מידע (CISO)

תפקידו המרכזי של ממונה הגנת הפרטיות (DPO) הוא לוודא שהארגון אוסף, מעבד ושומר מידע אישי בהתאם לדין ולדרישות הרלוונטיות. ה-DPO מסייע בהגנה על זכויות הלקוחות והעובדים ומשמש גורם מקצועי המלווה את הארגון בנושאי פרטיות וציות.

ארגונים רבים נוטים להתבלבל בין תפקיד זה לבין מנהל אבטחת מידע, אף על פי שמדובר בתפקידים משלימים העובדים בשיתוף פעולה הדוק, מדובר בתחומים שונים לחלוטין:

מתי עולה החובה הרגולטורית למנות DPO?

מינוי ממונה על הגנת הפרטיות אינו חובה בכל ארגון. עם זאת, במקרים המוגדרים בחוק ובתקנות הרלוונטיות קיימת חובת מינוי, בהתאם לסוג הגוף, אופי עיבוד המידע והיקפו.

גם רגולציות בינלאומיות, ובהן ה-GDPR האירופי, קובעות חובת מינוי DPO במקרים מסוימים, למשל בגופים ציבוריים או בארגונים המבצעים עיבוד או ניטור מסוימים בהיקף נרחב.

תחומי האחריות המרכזיים בשגרה ובחירום

תפקידו של הממונה על הגנת הפרטיות כולל מענה רחב לאורך כל שגרת הפעילות של הארגון:

• ביקורת והדרכות: ביצוע ביקורות פנים תקופתיות, הדרכת עובדים והעלאת מודעות שוטפת לנושאי פרטיות.
• ייעוץ לתהליכים חדשים: מתן חוות דעת מקצועית להנהלה לקראת יישום פרויקט טכנולוגי או שיווקי חדש.
• ניהול אירועי דליפת מידע: בהתאם לנסיבות ולמבנה הארגוני, הממונה עשוי לשמש גורם קשר מקצועי מול הרשות להגנת הפרטיות בנושאים הנוגעים להגנת מידע אישי.
• צמצום חשיפה רגולטורית: סיוע בבקרה על עמידה בדרישות הפרטיות ובאיתור פערים המחייבים טיפול.

הטמעת הפרטיות כבר בשלב הפיתוח: עקרון Privacy by Design

כדי להשיג רמת הגנה מרבית, מתודולוגיית העבודה של ה-DPO דורשת לשלב את עקרונות הפרטיות כבר בשלבים הראשוניים של תכנון כל מערכת או שירות חדש:

• Privacy by Design: יישום גישה זו מבטיח שהשמירה על המידע לא תהיה "טלאי" טכנולוגי שנוסף בסוף שלבי הפיתוח, אלא תהווה חלק ממוקד מארכיטקטורת המוצר.
• ציות לחוק הגנת הפרטיות: חברות המנהלות מאגרים של לקוחות או עובדים כפופות להוראות החוק המגדירות את חובות רישום המאגרים, מטרות האיסוף המותרות, וזכויות הצרכנים לעיון ולמחיקת מידע.
• מניעת זליגת נתונים: יישום נכון מוודא שכל נתון אישי נשמר אך ורק למטרה הספציפית שלשמה הוא נאסף, תוך מניעת זליגה למערכות לא מורשות.

החמרת האכיפה בישראל: תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

החקיקה בישראל עברה שינוי משמעותי עם כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שהרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות וחיזק את חובות הציות החלות על ארגונים. בין היתר, התיקון קובע חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בסוגים מסוימים של גופים ופעילויות.

כאשר קיימת חובת מינוי או צורך מקצועי בליווי בתחום הפרטיות, ניתן להיעזר גם בשירותי DPO במיקור חוץ (Outsourcing), בהתאם לצורכי הארגון ולדרישות החלות עליו.

שירותי DPO במיקור חוץ ומעטפת מענה מקיפה עם יזמקו פרו

עמידה בדרישות הרגולציה והגנה על פרטיות הנתונים אינן חייבות לשחוק את משאבי הארגון.

חברת יזמקו PRO מעניקה מעטפת מענה מקיפה הכוללת שירותי DPO חיצוניים, ייעוץ רגולטורי ופתרונות מחשוב ואבטחה מתקדמים – הכל תחת קורת גג אחת ובסטנדרט הגבוה ביותר.

למידע על היקף השירות, תהליך העבודה וההתאמה לארגון ניתן לעבור לעמוד שירותי ה-DPO באתר.

שאלות נפוצות על תפקיד DPO

האם כל עסק חייב למנות DPO?

לא. החובה הרגולטורית תלויה בסוג הארגון, בהיקף המידע האישי שהוא מעבד וברמת הסיכון של הפעילות העסקית.

האם מותר להיעזר בשירותי DPO במיקור חוץ?

בהחלט. ארגונים רבים בוחרים במיקור חוץ כפתרון יעיל וחסכוני, המעניק ליווי מקצועי ברמה גבוהה ללא צורך בהעסקת עובד במשרה מלאה.

האם ממונה הפרטיות (DPO) אחראי גם על אבטחת הסייבר בארגון?

לא. תפקידו מתמקד בהיבטים המשפטיים והרגולטוריים של הגנת הפרטיות, בעוד שמערך אבטחת המידע והסייבר (CISO) אחראי על ההגנה הטכנולוגית והתשתיתית מפני איומים.

מתי כדאי לערב ממונה פרטיות בפעילות החברה?

רצוי לערב את ה-DPO כבר בשלבי התכנון הראשוניים של פרויקטים, מערכות חדשות או קמפיינים המעבדים מידע אישי של לקוחות ועובדים.