תקן רב מגן 2 שפותח על ידי משרד הביטחון הישראלי, מהווה מסגרת מתקדמת להגנה על מידע ביטחוני רגיש. התקן, שפורסם על ידי יחידת “רב-מגן”, מיועד בעיקרו לארגונים, ספקים ותעשיות ביטחוניות אשר משתפים פעולה עם גופי הביטחון בישראל, ומטרתו העיקרית היא חיזוק המענה לאיומי סייבר, תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים של הגנה על נתונים.
מטרות התקן והיקפו
תקן רב מגן 2 נועד להגן על מידע ביטחוני שנמצא ברשות ספקים ביטחוניים, לרבות מידע פיזי ודיגיטלי. התקן מתמקד בהגנה מקיפה בשלבי החיים של המידע – אחסון, עיבוד, העברה ושידור. במסגרת התקן, ארגונים נדרשים לוודא שהמידע הביטחוני נשמר ברמת סודיות, שלמות וזמינות גבוהה.
היקף התקן כולל חמש רמות הגנה, שמטרתן לספק התאמה ספציפית לסוגי האיומים ואופי העבודה של כל ארגון. שלוש הרמות הראשונות – בסיסית, בינונית וגבוהה – פומביות ונגישות לציבור, בעוד שהרמות הגבוהות יותר מסווגות, וזמינות אך ורק לארגונים מורשים.
יישום התקן
תקן רב מגן 2 מבוסס על סטנדרטים בינלאומיים, ובפרט על מסמך NIST SP 800-171 האמריקאי, שעוסק בדרישות להגנה על מידע לא מסווג רגיש. התאמת התקן לישראל מתבצעת על ידי שילוב המלצות ייחודיות לצרכים הביטחוניים המקומיים. באמצעות יישום התקן, משרד הביטחון שואף לשפר את רמת ההגנה הארגונית ולהפחית את הסיכונים הנובעים מפרצות אבטחה.
התקן כולל דרישות מגוונות, ביניהן:
הגבלת גישה לרשתות ולמערכות: רק עובדים מורשים יכולים לגשת למידע הרגיש, וזאת בהתאם לעקרון “הצורך לדעת”.
הקשחת מערכות ותשתיות: יישום כלים להגנה על מערכות מידע מפני התקפות סייבר, כולל מערכות זיהוי פרצות וניטור פעילויות חריגות.
שימוש בסיסמאות חזקות ועדכוני תוכנה: הדרישה לעדכן סיסמאות ולעדכן מערכות בצורה סדירה, על מנת לצמצם את הסיכון לניצול פרצות ידועות.
ביצוע גיבויים שוטפים: אבטחת יכולת התאוששות מהירה מפני תקלות טכניות או מתקפות כופר.
הגברת מודעות העובדים: הכשרת עובדים לזיהוי איומים כגון דיוג (phishing) ושיטות התקפה נוספות.
חידושים מרכזיים בתקן רב מגן 2
אחד מהחידושים המובילים בתקן הוא התמקדות באיומי סייבר מתקדמים המופנים כלפי ספקים ביטחוניים. בעידן שבו מתקפות סייבר הופכות למתוחכמות וממוקדות יותר, תקן רב מגן 2 מיישר קו עם האתגרים הנוכחיים על ידי:
- שיפור הגנת שרשרת האספקה:התקן שם דגש על זיהוי וניהול סיכונים לכל אורך שרשרת האספקה של המידע הביטחוני.
- מעקב וניטור מתמיד:שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניטור פעולות חריגות ברשת.
- ניהול זהויות מתקדם:הטמעת כלים לניהול זהויות והרשאות, שמטרתם למנוע גישה לא מורשית.
- דיווח אירועים:דרישה לדווח מיידית על אירועים ביטחוניים למשרד הביטחון, לשם הפקת לקחים וטיפול מהיר באירועים.
חשיבות האימוץ של התקן
יישום תקן רב מגן 2 מספק לארגונים יתרונות רבים. מעבר להגנה המתקדמת על המידע, התקן מחזק את אמון הלקוחות והשותפים העסקיים. כמו כן, עמידה בדרישות התקן מסייעת לארגונים לעמוד גם בדרישות רגולטוריות בינלאומיות, ובכך משפרת את יכולתם לפעול בשוק הבינלאומי.
משרד הביטחון מדגיש כי אף על פי שההנחיות בתקן אינן מחייבות, מומלץ לכל ארגון ביטחוני לאמץ אותן. בנוסף, התקן מתעדכן באופן קבוע בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות בשוק ולהתמודדות עם איומים חדשים.
אתגרים ביישום התקן
על אף היתרונות הרבים, יישום התקן מציב אתגרים מסוימים בפני הארגונים. חלק מהדרישות עשויות להצריך השקעה ניכרת במשאבים, כגון רכישת כלים מתקדמים, עדכון מערכות קיימות והכשרת צוותים. כמו כן, ארגונים קטנים עשויים להתמודד עם קושי לעמוד בדרישות התקן בשל מגבלות תקציביות או מחסור במומחיות פנימית.
סיכום
תקן רב מגן 2 מהווה נדבך חשוב במאמץ הלאומי להגנה על מידע ביטחוני בישראל. באמצעות שילוב דרישות מבוססות ידע בינלאומי עם התאמות לצרכים המקומיים, התקן משפר את עמידות הארגונים לאיומי סייבר מורכבים. לצד האתגרים שביישומו, התקן מספק יתרונות משמעותיים, והוא מומלץ לכל ספק ביטחוני המבקש להבטיח הגנה מיטבית על נכסי המידע שברשותו.
שאלות ותשובות על רב מגן 2:
כיצד "רב מגן 2" מתמודד עם איומים מתקדמים?
"רב מגן 2" מטמיע טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שמזהות התנהגויות חשודות בזמן אמת. בנוסף, המערכת פועלת בסינרגיה בין שכבות ההגנה השונות כדי לעצור איומים לפני שהם מתפשטים.
האם "רב מגן 2" מבטיח הגנה מוחלטת?
לא. אף מערכת אינה יכולה להבטיח הגנה מוחלטת מפני כל איום. עם זאת, "רב מגן 2" משפר משמעותית את יכולות הזיהוי, המניעה והתגובה לאיומים, ובכך מפחית את הסיכון ואת חומרת הנזקים.
מה ההבדל בין "רב מגן 2" ל"רב מגן 1"?
"רב מגן 2" הוא גרסה מתקדמת יותר, שמותאמת לאיומים החדשים בזירת הסייבר, תוך התמקדות בטכנולוגיות מתקדמות יותר, אינטגרציה בין מערכות, יכולות אוטומציה וניהול פרואקטיבי של סיכונים.
איך ארגון יכול להטמיע את "רב מגן 2"?
מיפוי סיכונים ונכסים קריטיים.
תכנון מערך האבטחה הרב-שכבתי.
בחירת פתרונות טכנולוגיים מתאימים.
הדרכת עובדים ליצירת מודעות אבטחת מידע.
ביצוע בדיקות חדירה וסימולציות תקופתיות.
מהן התקנות המחייבות בישראל בנושא?
ארגונים נדרשים לעמוד בתקנות כגון חוק הגנת הפרטיות, תקנות הגנת הסייבר של מערך הסייבר הלאומי, וסטנדרטים בינלאומיים כמו ISO 27001, בהתאם לאופי פעילותם.
שירותינו:
תכנון והכנה למבדק תאימות ( סיווג המידע, מיפוי נכסים ומערכות)
יצירת תוכנית למיפוי פערים מול התקן ותיקונם
לווי יישום התוכנית לעמידה בתקן רב מגן
ליווי ביצוע מבדק תאימות ע"י בודק מוסמך ממשרד הבטחון
